יום שבת, 16 באפריל 2016

יחמור עם שתי דבשות, הקרן של נפתלי, חיות מהתנ"ך והגליל עדיין ירוק, ברובו.

מהקצה אל הקצה 15-16, טיול 5 , קרן נפתלי, הר יחמור

קרן נפתלי, מבט מבקעת יחמור

למה יש לי הרגשה של דה ז'ה ווּ ? מאיפה זה בא ?  אוספים את סיקו בכרמיאל... מתפתלים בכביש העולה ליד אמירים... בית ג'אן... קרן נפתלי... רגע, רגע, אהההה !  מצאתי :  נכון, זה היה לפני שמונה שנים, 22 בפברואר 2008, העונה הראשונה שלי במסגרת אסכולות, טרי בעניין הטיילוּת וגם הבלוג אך-זה נולד. והמסלול ? ובכן, בחלקו זהה ובחלקו שונה, וההבדל בשטח בין פברואר 08'  לאפריל 16'  ניכר על כל צעד ושעל, בין בלבושנו ובין בלבוש שעטה עליו הגליל העליון, אז ועכשיו. שפטו בעצמכם :


ונחזור לעכשיו :

כאמור, יחד עם איתי מלוונו, משה נהגנו, צח חובשנו ומאבטחנו, אנו ממריאים מאלונים, לכרמיאל, לכביש 866 העולה למירון, עוברים בג'יש היא גוש חלב, מתחברים לכביש 886 המוביל לרמות נפתלי ולבסוף נוחתים בדרך העפר המובילה לקרן נפתלי. עוד לא בטוחים מה יהיה מזג האויר, החורף עוד לא לגמרי עזב והקיץ עוד לא הגיע, מה לובשים לכל הרוחות ?!




למרגלות גבעת הקרן דנן מתארגנים להליכה ומעפילים בשביל המוליך אל פסגת הגבעה. עוד טרם הגעתנו, מבטיח סיקו שהאובך יקדם אותנו בכל התצפיות, ואכן נבואתו זו מתממשת, אם כי לא במלואה : חדי מבט יצליחו לזהות את החרמון ופסגתו המושלגת, אם כי האובך מאיים לבלוע אותו בכל רגע.
מצפור קרן נפתלי


מה שנשאר מאגם החולה

בתצפית קרן נפתלי סוקר סיקו את הנוף הנשקף למרגלותינו, מעלה את דבר הויכוח בדבר התועלת של ייבוש אגם החולה מבחינה חקלאית, לאור טיב מצע הקרקע הבעייתי שנוצר לאחר הייבוש, אל מול הנזק שנגרם לטבע באגם וכל השאלות הנובעות מכך. הסבר קצר על הסביבה, על המצודה הקדומה שהיתה בראש הגבעה והטעמים האפשריים לקיומה דווקא כאן, ועל שמות ההרים והבקעות כאן, שמקורם הוא שמות בעלי חיים (כשרים) המוזכרים בספר דברים, וביניהם שור, שה, איל וצבי ויחמור ואקו, ודישון ותאו וזמר (שיש הסוברים כי הוא הג'ירף). 





עוד קצת היסטוריה של הגליל בתקופות השונות, ומתחילים לגלוש למטה ומערבה לכיוון בקעת יחמור, כבר בדרך אנו מזהים שהדגש הפעם הוא על ענייני בוטניקה. אנחנו מתוודעים אל חוטמית הגליל,

חוטמית הגליל

דרכמונית

אל דרכמונית עם שני סוגי זרעים, אל חרוב מפוצל וחלול גזע המספק עילה להרחבה בעניין גם בנוגע לעצי זית וותיקים המתאפיינים בתופעה דומה, דהיינו, גזע חלול, ועוד ועוד.  גם ענייני האבקה ויחסי פרחים-חרקים נידון בהרחבה, כולל שינוי צבעי הפרחים שנוקט בו העכנאי לאחר ההאבקה כדי לעזור לחרקים הפוקדים אותו למצוא את הפרח הנכון.



יש תפוחים ?  יש.

גולשים בדרך העפר הסלולה החוצה את בקעת יחמור, מטעי רימונים שהנצו משמאלנו, שדות מרוצפים  בברקנים וגדילנים תופסים חלקים מכובדים משטח הבקעה, עוצרים ליד עץ אלה לא צעיר ומקבלים הסבר על ההבדלים בין אלה אטלנטית לארצישראלית, חוצים גדרות בקר ומדלגים על צינורות מים. 

החרוב בעל הגזע המפוצל




הנצו הרימונים


כל הקטע הזה, אגב, הוא קטע משביל ישראל, אלא שבמקום להמשיך דרומה ולגלוש אל נחל דישון, אנחנו מתחילים לטפס על שלוחת יחמור, תחילה מערבה ולאחר מכן צפון מערבה, כשמגמת פנינו שתי הפסגות של הר יחמור.


קפה משה, סניף הר יחמור, יותר זול מקופיקס וטעיייייים !

עצירה לכמה דקות בצל החורש הטבעי מנוצלת לקפה והסבר על הנשרים בנחל דישון, שמאז שנות החמישים אוכלוסייתם התדללה משמעותית.  ההסבר לכך הוא מכת כלבת שפקדה את הגליל בשנים אלה והדרך שנבחרה להלחם בה הוא לפזר רעל שימית את התנים, הזאבים וכל חיות הבר הנגועות. הרעל אכן היה יעיל והמחלה נבלמה, אלא שדורסים רבים שניזונו מבשר החיות המורעלות נפגעו אף הם ומתו בהמוניהם.  עד היו יש נסיונות רבים לשקם את אוכלוסייתם. תצפית על עמק החולה ועל רמת הגולן, מנסים לזהות את התילים הנראים מרמת הגולן וצח החובש עוזר לנו בכך.



עוד מאמץ ומגיעים לפסגה הדרומית של הר יחמור, נחים קצת, סוגיות אבולוציוניות של צמחים בעלי חיים ואנשים נידונות ("האבולוציה היא בצורה של עץ עם התפצלויות", כך סיקו) והערות מבודחות על השקפות עולם המתעלמות מקיומה של האבולוציה, עוד קצת בוטניקה , אוזן הגדי המצמיח פרחים למעלה ולמטה,

סיקו מדגים אוזן הגדי הצהובה, אלופת ההישרדות

קחוון כצֶבֶר של פרחים,

קחוון מארח

הדודאים, ריח הפרי שלהם והמיתוסים הקשורים בהם, הפקה של צבעים מצמחים ושמות צבעים המוזכרים במקורות, ועוד ועוד.


גולשים צפונה אל האוכף ואחר אל פסגת יחמור הצפונית, ומשם , יורדים בדילוגים שחלקם בתוך סבך של חורש צפוף, אל המפגש עם האוטובוס הממתין לנו למרגלות הגבעה מצד אחד ומושב דישון מצד שני, במפגש דרך העפר עם כביש 886 המוליך לרמות נפתלי.





מתארגנים לתזוזה בזריזות יחסית, השמש כבר נוטה במערב ודרך ארוכה עוד לפנינו. מחזירים את סיקו לכרמיאל, איתי מודה לצוות, לסיקו מדריכנו, למשה נהגנו ולצח מאבטחובשנו.
ואנחנו מודים לך איתי.

את כל התמונות שצילמתי אפשר למצוא כאן, כרגיל מתנצל על הכמות הגדולה...
אפשר גם לראות את המסלול על Google Earth    או Maps   בקובץ המצורף למייל שקיבלתם.
היה נחמד, מזג האויר היה גם הפעם לצידנו, ואתם הייתם נחמדים כרגיל.

חג שמח ולהתראות,

אבי


אין תגובות:

פרסום תגובה