יום שבת, 26 בדצמבר 2015

משבר הזהות של נחל חימר, הרבה מים, זה באמת מדבר ? ומסלול יפהפה, וזה בעצם העיקר.

אסכולות, "מהקצה אל הקצה", נחל חימר, דצמבר 2015, מדריך אסף הרשטיג

בדרך לערד ולתחילת המסלול, מנסים אילנה, היושבת לצידי ואני, לתהות על טיבו של סוד הקסם המדברי.   מה יש בו במדבר שגורם לנו לַהתעלוּת המדיטטיבית, לשקט הננסך בכל האיברים, לתחושת הנחיתה בכוכב אחר, בעולם אחר ?  מנסים ולא ממש מצליחים.  אולי יש לזה הסבר מדעי, סביר להניח שיש, אבל לי נוח יותר להישען על הצד המיסטי והבלתי מוסבר.  אני, שמיסטיקה היא ממני והלאה, אולי כאן במדבר נוח לי לפגוש אותה, להתמכר אליה ואל היופי הראשוני ולא לחפש הסברים.


כרגיל, ירושלמים, מסמייה (ראם), כביש 6, תחנה בערד, שם גם פוגשים את אסף המדריך, קפה, ולדרך.  איתנו גם איתי המלווה, תומר המאבטחובש ופואד הנהג.








דרום מזרחה על כביש 31 לכיוון ים המלח ונווה זהר, פונים דרומה על כביש 258 לכיוון המכתשים ולאחר מכן מזרחה על דרך עפר טובה לנקודת ההתחלה.  גולשים דרומה באחד היובלים של נחל חימר אל תוך האפיק העיקרי שלו ואחר מזרחה אל תוך האפיק.



הגירסה הבדואית של אלכסנדר זייד

עצירה ראשונה ואסף נותן הצצה ראשונה אל תמונת האיזור, מבט גיאולוגי והשאלה לאיזה מתאי השטח שייך נחל חימר, מדבר יהודה ? הנגב ? (תשובה :  במובן מסויים לשניהם מאחר והוא מנקז אל תוכו נחלים מזה ומזה), מבט בוטני , חבצלות, יפרוקים, וכיו"ב, ושאר עניינים, ואנו ממשיכים מזרחה על הגדה הצפונית של הנחל עד לראשו של מפל יבש המשקיף אל תוך האפיק, יש השוכבים על השפה התלולה ומשקיפים למטה, ואסף מרחיב בנושא שכבות הסלע השונות על דרגות הקושי שלהן ותהליכים המתהווים עקב כך, דרכים עתיקות במדבר וקירות תמך המעידים עליהן ומאפיינים אותן, רוג'ומים שתפקידם כפול : לסמן את הנתיב הנכון ולציין בעיני העוברים בו, לעצמם, מעין סימן טיקסי, "הייתי פה וצלחתי קטע דרך קשה אחד, אות הוא וסימן כי אוכל גם לקטע הבא" בעזרת השם.





רוג'ום

יורדים אל אפיק הנחל שניכרת בו זרימה של מים זה לא מכבר, גבים קטנים ומלאי מים, צמחיה שהירוק בה חי וחזק יותר מהירוק המדברי הרגיל והאפרפר של האשל ושל המלוח (שגם הם מיוצגים כאן בשפע, אבל הפעם אינם לבד), חצץ נחלים רווי במים שהצעידה בו רעשנית מהרגיל, ופה ושם גם מפלונים קטנטנים עם קול פכפוך וזרימה, ממש כמו בצפון...  (נו, זאת כבר היסחפות).






עצירה לארוחת בוקר באפיק הנחל, מנוצלת ע"י אסף להסברים על הדינמיקה של משק המים בנחל בעונות השונות ובשכבות השונות, מי תהום גבוהים יחסית, אגני ניקוז ונביעות עונתיות, ההשתנות של קרקעית האפיק כתוצאה מהזרימה והסחף בשטפונות, המונחים הגיאולוגיים השונים, מעוק, צוק ומצוק, ואף המקור הסמנטי שלהם.
אסף גם מספר על הרותם ועל צמרנית הסלעים כחומרי הבערה של הבדואים במדבר ומדגים (חלקית, ללא הקטע של הברזל ואבן הצור...) הלכה למעשה את השימוש בנ"ל כסטארטר למדורות.



כאקדמה לירידה אל המדרגה הבאה של הנחל, ירידה העוברת דרך סדק בסלע, עולה הסיפור (מפי אסף, אלא מי ?) על החבר גילי בעל הראסטות, מטפס צוקים מיומן ומנוסה, שאגב גלישה בחריץ סלע כגון זה (יותר צר משלנו כמובן) בחו"ל כלשהו, נאלץ להיפרד מראסטותיו המפוארות שנתפסו בחגו סלע או זנב חבל, ע"מ להציל את חייו. תוך תמרון קשה במיוחד, אגב הגלישה וההיתפסות המפחידה הנ"ל, שלף גילי את הסכין מהתרמיל שעל גבו, וחתך את סימנו המסחרי עד אותו יום, וכשהגיע לתחתית הסדק, מיהר אל הספר בעיירה השכנה שהשלים את המלאכה לכדי קרחת מבהיקה.        אני נשמתי לרווחה פעמיים במקרה הזה. ראסטות אף פעם לא היו הקטע שלי.



שלג דאשתקד


ארוחת צהריים או הפסקת קפה ותה מנוצלת לסיפור המתח של בנו רותנברג על הסיור שנערך בשנת 1957 איתו,עם יוחנן אהרוני ועם קבוצת סיירים/מטיילים למטרת התחקות אחרי "דרך אדום".  הדרך אמנם לא נמצאה באותה הזדמנות, אך התלאות וההרפתקאות שעברו על הקבוצה (שחלקן עקב העלמותו המסתורית של אחד מחברי הקבוצה, "ש") שוות עיון וחקירה נוספת, ונקראו על ידי אסף כסיפור מתח המחזיק את עצמו. ("בעקבות מלכים ומורדים", יוחנן אהרוני ובנו רותנברג, הוצאת מסדה).




שיטפון דהשתא

ארומה סניף נחל חימר


פותחים צעד זריז במורד הנחל המבולדר קלות לעתים, ורצוף בחצץ רטוב ויבש לסירוגין, כשהשמש המנמיכה במהירות, נושפת בעורפנו. עצירה אחרונה ליד נביעות האספלט ותחנת מדידת הזרימה וגובה המים, הסבר קצר על תהליך היווצרות האספלט – הוא החימר, (שקיעת חומר אורגני במי הים הקדום, ולחץ פיזי לא מתון עליו ע"י שקיעת שכבות חומר מעליו).  


נביעות האספלט / חימר


מד זרימה וגובה המים



  
סיכום היום ותזכורת הדברים שעברנו ע"י אסף, ויאללה, בזריזות אל האוטובוס הממתין לנו על דרך העפר ואל הירח הזורח מולנו בכתום מחייך.


תודה לאסף ולכל הצוות המלווה, איתי, פואד ותומר, מזג האוויר והנוף היו לצידנו, ואתם הייתם נחמדים ומחייכים, כדרככם וכדרך המדבר.
להתראות,



אבי




כל התמונות שלי נמצאות כאן 

התמונות שצילם מוקי גילת נמצאות כאן

התמונות של אראלה יואל נמצאות כאן



תודה למצלמים/ות ולמשתפים/ות !